הברברן

  נתחיל מהרקע: השתלבות חרדים בצבא ובחברה הישראלית הכללית המגזר החרדי מהווה חלק משמעותי באוכלוסיית מדינת ישראל, אך השתלבותו בשוק התעסוקה ובחברה הכללית מלווה באתגרים רבים. אחד המוקדים המרכזיים של המתח בין החרדים לשאר החברה הוא סוגיית הגיוס לצה"ל. בואו ננסה להסביר איך המצב הנוכחי משפיע לרעה על כלל תושבי מדינת ישראל ואיך אפשר לפתור את הבעיה ולחזק את כלכלת המדינה ע"י שינוי שיטת ההעסקה של אברכים. היסטוריה של חוקי הגיוס לחרדים מאז קום המדינה, נושא גיוס החרדים לצבא עורר מחלוקות רבות. בשנת 1948, ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון קבע פטור מגיוס למספר מוגבל של תלמידי ישיבות — "תורתם אומנותם". החלטה זו נבעה משאיפה לשמר את המסורת היהודית בתקופה שלאחר השואה. עם השנים, המספרים עלו באופן דרמטי, מה שהוביל לתסכול גובר בציבור הכללי. מה שנקרא - it doesn't scale. מה שעובד סבבה עבור 500 איש ב1948 כבר פחות מתאים כשהמספרים עולים בשני סדרי גודל, וזה רק יגדל בעתיד אם לא נעצור את הרכבת הזו. חוק טל (2002) ניסה להסדיר את הסוגיה, אך לא הצליח להביא לפתרון כולל. מאז בוטל החוק, והמדינה מתקשה לנסח...

 אחת השאלות המורכבות שעולות בפני צעירים שמתלבטים לגבי המסלול האקדמי שלהם היא האם ללמוד באוניברסיטה או במכללה. שתי האפשרויות מעניקות תואר ראשון, אך יש לא מעט הבדלים משמעותיים שיכולים להשפיע על הקריירה, השכר, והאפשרויות העתידיות. סיכויי הקבלה באופן כללי, סיכויי הקבלה לאוניברסיטאות נמוכים יותר לעומת מכללות, בעיקר בתחומים מבוקשים כמו מדעי המחשב, הנדסה ורפואה. האוניברסיטאות (כמו האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, ועוד) מציבות רף גבוה של פסיכומטרי וממוצע בגרויות, מה שיוצר סינון מחמיר. במכללות לעומת זאת, יש גישה יותר "פרקטית" וגמישה. לדוגמה, מכללות כמו המכללה למנהל, המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, או מכללת שנקר מציעות מסלולים עם תנאי קבלה נוחים יותר. מובילות אקדמית: מוסדות מצטיינים ככלל, אוניברסיטאות מחזיקות ב"יתרון היוקרה". בתחומים כמו הנדסה, מדעי המחשב, רפואה, משפטים ומדעים מדויקים, האוניברסיטאות מובילות את הדירוגים הבינלאומיים. החוקרים המובילים בתחומים השונים לרוב יעבדו באוניברסיטאות השונות ולא במכללות. משרה אקדמית באוניברסיטה מובילה כמו הטכניון או הא...

התמקחות על שכר היא לא רק לגיטימית, אלא גם מהותית להבטחת הערך שלכם במקום העבודה. בין אם אתם מנהלי מוצר, מתכנתים, או בעלי תפקיד אחר בהייטק, שיפור ההצעה שקיבלתם יכול להשפיע משמעותית על שביעות הרצון שלכם מהעבודה לטווח הארוך. בואו נדבר על איך ועל מה שווה להתמקח, איך זה נראה בסטארטאפים מול קורפורייט, איך לגשת למשא ומתן בצורה חכמה, ומהם הגבולות בין לגיטימיות ל"חזירות". קורפורייט מול סטארטאפ: איך שיחת השכר נראית בסטארטאפ: גמישות ומו"מ אישי: במקרים רבים, סטארטאפים קטנים מציעים גמישות רבה יותר במשא ומתן, אך תקציב השכר עלול להיות מוגבל. במקום שכר גבוה, ייתכן שתוכלו לבקש אופציות, ימי חופשה נוספים, או תנאי עבודה משופרים כמו עבודה מהבית. מניות והטבות עתידיות: אופציות הן קלף מיקוח עיקרי, שכן הן עשויות להיות שוות הרבה בעתיד – אך כרגע, הערך שלהן תלוי בצמיחת החברה. בפועל - השווי שלהן הוא 0, אז אולי תהיה למעסיק יד קלה לתוספות פה, אבל ייתכן ותוספת ה"שכר" שלכם פה תהיה שווה לכם בסופו של יום כלום ושום דבר (שנדרש להדגיש, זה לא שווה יותר כסף מסתם כלום). בקורפורייט (או סתם חברות גדולות ...

  פיתוח תוכנה, אלגוריתמיקה ו-QA הם תחומים שמהווים את הבסיס לעולם הטכנולוגי המודרני. כל מפתח שנכנס לעולם הזה מתחיל את דרכו כמפתח פשוט המתמקד במימוש פתרונות טכנולוגיים, כל אחד בעולמו. אבל ככל שהקריירה מתקדמת, מגיע הצורך לבחור נתיב: להתמקצע ולהעמיק בתפקידים טכנולוגיים, או להתפתח לכיוון ניהולי. הבחירה הזאת מלווה בשיקולים מקצועיים, אישיים וכלכליים, והיא עשויה לעצב את הקריירה ואת הזהות המקצועית שלנו. הנתיב המקצועי (Individual Contributor) מפתחים שבוחרים להישאר IC לרוב מתמקדים בהתמקצעות בתחום מסוים. זו יכולה להיות התקדמות לרמות בכירות כמו מפתח בכיר (Senior Developer), ארכיטקט תוכנה או מומחה אלגוריתמים. התקדמות זו מתאפיינת בעיקר בהעמקת הידע הטכני ובהתמקדות בפרויקטים מורכבים וחדשניים. הם יכולים להיות מומחים בדבר אחד או בהרבה טכנולוגיות במידה מעט יותר שטחית, אבל מדובר באנשים הכי חיוניים לחברה, ובלעדיהם העסק קורס. יתרונות הנתיב המקצועי: שכר גבוה בטווח הארוך:  במקרים רבים, מומחים טכנולוגיים בעלי התמחות ייחודית יכולים להרוויח שכר דומה ואף גבוה מזה של מנהלים בדרג הביניים. שליטה טכנית: ...

  עד לכניסת הקורונה לחיינו, העבודה במשרד הייתה הנורמה המוחלטת ברוב החברות. מעסיקים האמינו שהנוכחות הפיזית של העובדים במשרד חיונית לפרודוקטיביות, שיתוף פעולה וחדשנות, וככה חיינו כולנו. או לפחות רובנו המוחלט. תרבות העבודה סבבה סביב פגישות פנים אל פנים, שיחות מסדרון, ותחושת שייכות שהתפתחה דרך נוכחות יומיומית במרחב המשותף. היו אמנם חברות שאיפשרו עבודה מרחוק בתנאים מסוימים, אך זה היה חריג ומוגבל. חברות טכנולוגיה כמו אינטל, גוגל, אפל, פייסבוק (מטא) ועוד, ראו במשרדים הגדולים שלהן לא רק מקום עבודה אלא חלק מהמותג והתרבות הארגונית. מיקרוסופט התגאו (ועדיין) במשרדים המפוארים שלהם. 2020: הקטליזטור של המהפכה – מגפת הקורונה המגפה אילצה את כל העולם להתאים את עצמו במהירות למציאות חדשה. חברות רבות העבירו את עובדיהן לעבודה מהבית באופן מלא תוך ימים או שבועות בודדים. גוגל, פייסבוק, אמזון, אינטל, מיקרוסופט, מובילאיי, ואנבידיה – כולן נאלצו להתארגן מחדש ולהשקיע בתשתיות עבודה מרחוק. חברות כמו טוויטר, סלאק וזום הודיעו כבר בשלב מוקדם שיאפשרו לעובדיהן לעבוד מהבית לאורך כל תקופת המגפה. גוגל ומיקרוסופט הודיעו ...

בתור מילואמניק, חיפשתי הרבה מדריכים ומחשבונים שונים שכל אחד מסביר משהו שונה, חלקם מתבססים על הבטחות שלא קוימו ולכן מציגים הטבות שלא אושרו וחלקם פשוט מכילים מידע חסר. אנסה לרכז כאן את כל ההטבות ולעדכן תוך כדי את הרשימה. נתחיל בשגרה - משרת מילואים פעיל משרת מילואים פעיל (מתוך האתר כל זכות - לוחמים שששירתו לפחות 15 ימי שמ"פ או כאלו שאינם לוחמים ששירתו לפחות 20 ימי שמ"פ במהלך 3 שנים (או 14 ימים במהלך שנה או שנתיים צמודות למי שטרם מלאו 3 שנים לשחרורם) נחשבים "משרת מילואים פעיל") זכאי להטבות הבאות: מענק שנתי בגובה 1,250 שח לטובת תשלומי משק בית (כגון: ארנונה, חשמל) מענק שנתי בגובה 1,500 ש"ח לטובת החזר הוצאות קייטנות לילדי משרתי המילואים למשרת מילואים פעיל ששירת לפחות 5 ימי מילואים בחודשים יולי-אוגוסט. תוספת של 2600 ש"ח למלגת פר"ח . הנחה של 30% בהרשמה ללימודים  - ממדים ללימודים הטבות למפקדים במילואים  (תגמול כספי, הנחה בארנונה ועוד) הנחה לחיילי מילואים באגרת רישוי רכב שנתית (טסט) הנחה בארנונה חברות במועדון בהצדעה  המציע מגוון הטבות כניסה חינם למוזיאוני משרד ...

מטלות בית בראיונות עבודה הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מתהליך המיון בחברות הייטק, במיוחד לתפקידים טכניים כמו מהנדסי תוכנה, אלגוריתמאים ומנהלי מוצר, וזו דרך מעולה למעסיק להבריח מתראיינים בשלב מוקדם. חברות רבות רואות בכך דרך להעריך את כישוריו של המועמד מחוץ ללחץ של ראיון פרונטלי. אבל באמת? זה מה שחשבתם שיסנן לכם עובדים הכי טוב? מישהו פה התברבר. אילו חברות נוהגות לתת מטלות בית? מטלות בית נפוצות בעיקר בחברות הייטק קטנות ובינוניות (ניתן להם שם - סטארטאפים) ובחברות גדולות מעטות לתפקידי פיתוח בעיקר. שמענו כבר על מטלות בית בחברות כמו Wix, Fiverr, Monday, ולעיתים גם Google או Meta בתפקידים מסוימים. לרוב נאמר כי המטלה תיקח מספר מועט של שעות, נגיד 2-4 שעות, אבל בפועל נמצא את עצמנו נתקעים עליהן גם יום שלם ויותר כחלק מהתהליך, הרי אנחנו רוצים להרשים ולהוציא מעצמנו הכי טוב שאפשר. ביקשתי מChatGPT עזרה בניסוח שאלות טובות למטלת בית כזו. דוגמה לשאלה למטלת בית עבור מהנדס תוכנה משימה: כתוב אלגוריתם שמממש פתרון לבעיה קלאסית, לדוגמה: "נתון גרף חסר כיוונים. מצא את המסלול הקצר ביותר בין שני צמתים בא...