אוניברסיטה או מכללה: ההבדלים, ההשפעה והעתיד

 אחת השאלות המורכבות שעולות בפני צעירים שמתלבטים לגבי המסלול האקדמי שלהם היא האם ללמוד באוניברסיטה או במכללה. שתי האפשרויות מעניקות תואר ראשון, אך יש לא מעט הבדלים משמעותיים שיכולים להשפיע על הקריירה, השכר, והאפשרויות העתידיות.

סיכויי הקבלה

באופן כללי, סיכויי הקבלה לאוניברסיטאות נמוכים יותר לעומת מכללות, בעיקר בתחומים מבוקשים כמו מדעי המחשב, הנדסה ורפואה. האוניברסיטאות (כמו האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, ועוד) מציבות רף גבוה של פסיכומטרי וממוצע בגרויות, מה שיוצר סינון מחמיר.
במכללות לעומת זאת, יש גישה יותר "פרקטית" וגמישה. לדוגמה, מכללות כמו המכללה למנהל, המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, או מכללת שנקר מציעות מסלולים עם תנאי קבלה נוחים יותר.

מובילות אקדמית: מוסדות מצטיינים

ככלל, אוניברסיטאות מחזיקות ב"יתרון היוקרה". בתחומים כמו הנדסה, מדעי המחשב, רפואה, משפטים ומדעים מדויקים, האוניברסיטאות מובילות את הדירוגים הבינלאומיים. החוקרים המובילים בתחומים השונים לרוב יעבדו באוניברסיטאות השונות ולא במכללות. משרה אקדמית באוניברסיטה מובילה כמו הטכניון או האוניברסיטה העברית היא מקור לגאווה ולשאיפה עבור אנשים המעוניינים להיות חברי סגל בכירים במוסדות ההשכלה הגבוהה.
עם זאת, יש תחומים בהם המכללות מצטיינות ולעיתים אף מציעות עדיפות:

• עיצוב ואמנות – שנקר, בצלאל.
• מנהל עסקים וחשבונאות – המכללה למנהל.
• מקצועות ההוראה – סמינר הקיבוצים, המכללה האקדמית בית ברל.

השכר הממוצע של בוגרים

מחקרים שנעשו בשוק העבודה הישראלי מראים הבדלים מסוימים בשכר הבוגרים של אוניברסיטאות לעומת מכללות:

• בוגרי אוניברסיטאות בתחומים כמו הייטק, הנדסה וכלכלה משתכרים בממוצע כ-10%-20% יותר בהשוואה לבוגרי מכללות. בוגרי אוניברסיטאות מובילות לרוב יקבלו יתרון בסינון מועמדים בחברות רבות ולפיכך בחברות המובילות בשוק נמצא בעיקר בוגרים מהסוג הזה.
• עם זאת, ישנם בוגרי מכללות מצטיינים שמשתלבים בהצלחה גם בתפקידים בכירים. לדוגמה: מנכ"לים מצליחים כמו רמי לוי (רשת שיווק השקמה) או איציק אברכהן (שופרסל) הגיעו מרקע אקדמי של מכללות או אפילו ללא תואר כלל. מובן כי שתי הדוגמאות המצורפות לא מצביעות על שום מגמה, רק להראות כי לא כל התחומים נשלטים ע"י בוגרי אוניבריסטאות או תארים אקדמיים בכללי.

תארים מתקדמים: אוניברסיטאות מול מכללות

כאן היתרון הברור שייך לאוניברסיטאות. בעוד האוניברסיטאות מאפשרות התקדמות לתארים שניים ודוקטורט במגוון תחומים, רוב המכללות מציעות תארים מתקדמים רק במקצועות פרקטיים כמו מנהל עסקים, ייעוץ ארגוני או חינוך.
אם מטרתכם היא מחקר או קריירה אקדמית – האוניברסיטה היא הדרך המתאימה. יש לומר כי גם לחלק מהאוניברסיטאות יש שם טוב יותר ופחות מאחרות. אם תרצו להתקבל לדוקטורט בטכניון אחרי שלמדתם תארים קודמים באוניברסיטת אריאל או חיפה, ייתכן וגאוות המוסד המבוקש תגרום לכך שתידרשו להשלמות רבות. זה בסוף עניין של היצע וביקוש, והמנחה כביכול לוקח סיכון על אדם שהגיע מרקע שהוא אינו מכיר, על אחת כמה וכמה מוסד ששמו לא נקשרעם מצוינות אקדמית או נכלל בין המובילים בעולם/בארץ בתחום.

איכות המרצים

באוניברסיטאות, המרצים הם לרוב חוקרים מובילים בתחומם, בעלי תארי דוקטורט ופרסומים אקדמיים. המכללות נוטות להתמקד במרצים בעלי ניסיון מעשי בשוק העבודה, מה שמקנה להם ערך מוסף בתחומים יישומיים.
לדוגמה, סטודנט במנהל עסקים במכללה עשוי ללמוד ממנכ"ל חברה בפועל. ייתכן למשל כי סטודנט להנדסת מכונות יצא ממכללה עם ידע פרקטי גדול בהרבה בנושאי עיבוד שבבי וטכנולוגיות ריתוך ותהליכי ייצור ויבנה יותר דברים בידיים, אבל בוגר מהטכניון יוכל להיות שחקן לטווח ארוך שאולי יהיו לו פערים פה ושם עם הפרקטיקה, אבל הוא יבין את התהליכים ההנדסיים ואת התיאוריה לעומק.

השתלבות בשוק העבודה

• הייטק – בתחום ההייטק, יש יתרון מסוים לבוגרי אוניברסיטאות מובילות. חברות כמו גוגל, מיקרוסופט וסטארטאפים נוטים להעדיף בוגרים של הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או האוניברסיטה העברית. עם זאת, בוגרי מכללות טכנולוגיות כמו הקריה האקדמית אונו או המרכז האקדמי רופין מצליחים להשתלב היטב.
• מקצועות אחרים – בתחומים כמו הוראה, סיעוד, אדריכלות או תקשורת, בוגרי מכללות משתלבים באופן זהה ואף לעיתים טוב יותר.

הכוח של המינגלינג והחממה החברתית באוניברסיטה

אחד היתרונות המשמעותיים בלימודים באוניברסיטה הוא הנטוורקינג (מינגלינג) והאפשרות להכיר אנשים איכותיים ומובילים בתחומם. אוניברסיטאות, במיוחד המובילות שבהן, מושכות סטודנטים מצטיינים מכל רחבי הארץ, שרבים מהם יהפכו בעתיד למנהלים בכירים, יזמים ואנשי מפתח בתעשייה. הסביבה האקדמית יוצרת חממה אנושית של קשרים אישיים ומקצועיים, מה שיכול להוביל להזדמנויות תעסוקה מבוססות על קשרי "חבר מביא חבר". לא פעם, חבר לספסל הלימודים או חבר מקורס מתקדם הופך לשותף להקמת סטארטאפ, קולגה במקום עבודה נחשק או מקשר אותנו למשרות יוקרתיות בעתיד. הקשרים החברתיים הללו מהווים נכס משמעותי שנשאר לאורך זמן, במיוחד בתחומים תחרותיים כמו הייטק, משפטים או כלכלה.

יחידות צבאיות כתחליף לתואר

יחידות כמו 8200, 81, ויחידות טכנולוגיות נוספות מהוות היום "כרטיס כניסה" חזק להייטק, לעיתים אפילו יותר מתואר. בוגרי יחידות אלו משתלבים מיד בתעשיית ההייטק עם ניסיון מעשי ונחשבים לנכס מבוקש. חברות סייבר או חומרה רבות יכולות לנצל את הניסיון היקר של משוחררים טריים מיחידות כאלו ולהציע להם משכורות שלא היו מביישות בוגרים רבים בעלי 5-10 שנותץ ניסיון בתחומים אחרים. בסופו של דבר הניסיון המתקבל בתפקידים מסויימים בצבא יכול להיות שווה לחברה הרבה יותר מכמה קורסי תכנות.

הצלחות ללא תואר

הדוגמאות של אנשים שהצליחו ללא תואר מדהימות:

• מרק צוקרברג (פייסבוק) וסטיב ג'ובס (אפל) בעולם.
• בישראל, רבים הצליחו בזכות כישרון וניסיון מעשי. לדוגמה:
• רמי לוי – בנה אימפריית קמעונאות ללא תואר.
• עידן עופר – איש עסקים מצליח ללא רקע אקדמי מובהק.

העתיד של ההשכלה הגבוהה

בעידן האינטרנט, קורסים אונליין כמו Coursera, Udemy ו-edX מציעים תכנים איכותיים ברמה גבוהה. אפשר היום ללמוד תכנות, שיווק דיגיטלי, בינה מלאכותית ועוד – בעלות נמוכה ובזמן קצר.
ייתכן שבעתיד הקרוב התארים האקדמיים יאבדו מחשיבותם לטובת הכשרה מעשית ופרויקטים.

התברברנו, נסכם

אין תשובה חד משמעית מה עדיף: אוניברסיטה או מכללה. הבחירה תלויה במטרות האישיות, התחום המבוקש, וסגנון הלמידה. זה תלוי גם במצבכם המשפחתי, ציוני הבגרות שלכם והזמן שאתם מתכננים להשקיע בקבלה למוסד האקדמי.  מי שמעוניין ביוקרה אקדמית ובקריירה מחקרית – יבחר באוניברסיטה. מי שמעדיף פרקטיקה וגישה יישומית – עשוי למצוא יתרונות דווקא במכללות. לטווח ארוך נראה כי התעקשות של שנה בלמידה למכינה קדם אקדמית באוניברסיטה מובילה תשתלם לנו בlong run ותיתן לנו ערך כספי אותו נקבל בהמשך החיים.

ומה עם תואר בכלל? העולם משתנה. היום אפשר להגיע רחוק גם בלי תואר – עם כישרון, ניסיון מעשי ונחישות. זה לא עובד בכל התחומים ולחלק מהחברות זה יהיה חסם משמעותי. אבל אם אתם ממש אוטו-דידקטיים ויש לכם יכולות למידה עצמאיות חזקות, ואת הסבלנות ללמוד מקורסים אינטרנטיים ללא מסגרת מובנית - שיהיה לכם המון בהצלחה, אולי אתם אלו שתנהיגו את העולם יום אחד.

מה דעתכם? האם לדעתכם תואר אקדמי עדיין חשוב כמו פעם? איך יראה השוק הזה בעוד 10 ו20 שנה? האם נמשיך לראות תארים של 3 ו4 ו7 שנים בהמשך או שתארים יתקצרו ויכילו יותר השתלמויות מעשיות? האם בעידן האינטרנט של היום עדיין יש צורך במוסדות פיזיים להשכלה גבוהה?