ריכוז הטבות מתעדכן למילואימניקים

בתור מילואמניק, חיפשתי הרבה מדריכים ומחשבונים שונים שכל אחד מסביר משהו שונה, חלקם מתבססים על הבטחות שלא קוימו ולכן מציגים הטבות שלא אושרו וחלקם פשוט מכילים מידע חסר. אנסה לרכז כאן את כל ההטבות ולעדכן תוך כדי את הרשימה.

נתחיל בשגרה - משרת מילואים פעיל

משרת מילואים פעיל (מתוך האתר כל זכות - לוחמים שששירתו לפחות 15 ימי שמ"פ או כאלו שאינם לוחמים ששירתו לפחות 20 ימי שמ"פ במהלך 3 שנים (או 14 ימים במהלך שנה או שנתיים צמודות למי שטרם מלאו 3 שנים לשחרורם) נחשבים "משרת מילואים פעיל") זכאי להטבות הבאות:



הטבות מלחמת חרבות ברזל



מצדיעים לכם חברים.




Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

אחוז החסימה ויציבות פוליטית

Image
 מערכת הבחירות בישראל מתאפיינת בשיטת ייצוג יחסי, המאפשרת ייצוג למגוון רחב של מפלגות בכנסת. אחת הנקודות המרכזיות שמעצבות את מבנה המערכת הפוליטית היא אחוז החסימה – האחוז המינימלי של הקולות הדרושים למפלגה כדי לזכות בייצוג בכנסת. לאורך השנים, אחוז החסימה שונה מספר פעמים, והשפעתו על היציבות הפוליטית ועל התנהלות הבחירות הייתה ניכרת. אחוז החסימה: היסטוריה ושינויים 1949–1984 – אחוז חסימה של 1%: עם כינון המדינה ב-1949, אחוז החסימה נקבע ל-1%. אחוז זה נועד לאפשר ייצוג רחב ככל האפשר, בהתחשב במגוון הדעות והקהילות במדינה הצעירה. התוצאה הייתה הכנסת מפלגות קטנות רבות לכנסת, מה שהקשה על הקמת קואליציות יציבות. 1988 – העלאת אחוז החסימה ל-1.5%: בשנת 1988, בעקבות הקשיים בהרכבת ממשלות והצורך להגביר את היציבות הפוליטית, הוחלט להעלות את אחוז החסימה ל-1.5%. השינוי צמצם מעט את מספר המפלגות הקטנות, אך עדיין שמר על פלורליזם משמעותי. 2003 – העלאה ל-2%: ממשלתו של אריאל שרון קידמה את העלאת אחוז החסימה ל-2%. המהלך נעשה במטרה להגביר את המשילות ולהקטין את כוחן של מפלגות קטנות, לעיתים סקטוריאליות, אשר השפעתן נתפס...
Read more

מקום העבודה שלכם הוא לא משפחה

Image
במהלך השנים האחרונות, נפוצה בקרב חברות רבות התפיסה שהמקום העבודה הוא כמו משפחה. מנהלים משתמשים בביטוי זה כדי לטפח תחושת שייכות ונאמנות בקרב העובדים. עם זאת, המציאות מוכיחה שוב ושוב שמקום עבודה הוא בראש ובראשונה ארגון עסקי, והקשר בין העובד למעסיק מבוסס על אינטרסים מקצועיים וכלכליים. דוגמה מוחשית לכך היא המקרה של חברת Skybox . Skybox הייתה חברה בתחום הטכנולוגיה, שגייסה במהלך שנות פעילותה סכומי כסף משמעותיים - כ280 מיליון דולר. למרות ההשקעות הרבות, החברה נקלעה לקשיים כלכליים, ובסופו של דבר נאלצה לסגור את שעריה. העובדים בישראל קיבלו הודעה מפתיעה שלא יקבלו את משכורת חודש פברואר ולא את הפיצויים המגיעים להם, ונאמר להם שעליהם לפנות לביטוח הלאומי למימוש זכויותיהם. לא סבבה בכלל. ( סימוכין ) מקרה דומה קרה גם בחברת GuardKnox. חברת האוטו-טק הישראלית, שגייסה כ-60 מיליון דולר, הגישה בינואר 2025 בקשה לחדלות פירעון לאחר שנקלעה לחובות של 11 מיליון שקל. החברה לא שילמה ל-27 עובדיה את משכורות נובמבר ודצמבר 2024, לאחר שכבר צמצמה את שכרם ל-80% בפברואר אותה שנה. ( סימוכין ) מקרה זה מדגיש מספר נקודות חשובות: ...
Read more